יוֹאָב — סִפּוּר עַל אוֹמֶץ לֵב וְחִגּוּג

בְּסֵפֶר קָרוֹב לְלֵב עַל יוֹאָב, אַבִּיר צָעִיר שֶׁחָגַג בַּר־מִצְוָה, יִצְאֶה הַקּוֹרֵא לְמַסָּע שֶׁל אוֹמֶץ לֵב וְכֵנוּת. יוֹאָב נִבְחָן עַל יְדֵי גּוֹלֶם חָכָם וְשֵׁדּוֹן קוֹפְצָנִי, וּבְּחוֹכְמָה וּבְּחִיּוּךְ מוֹכִיחַ שֶׁאֹמֶץ הוּא לֵבָבִי — לֹא רַק כֹּחַ. סֵפֶר חָמִים וּמְשַׁעֲשֵׁעַ, מְלֵא חִיּוּכִים וּמַסָּרִים שֶׁמֵּבִיא פֶּרֶץ שִׂמְחָה בְּלֵבּוֹת הַיְּלָדִים.

“סִפּוּר מְחַמֵּם אֶת הַלֵּב וּמַעֲשֶׂה חִיּוּךְ לַיְּלָדִים.”