אוֹר קָטָן — לֵב מְאִיר
סִפּוּר חַמִּים וּמַלְהִיב עַל אוֹר, יֶלֶד עָדִין שֶׁבְּבֵית הַסֵּפֶר מְגַלֶּה תְּמוּנָה קְסוּמִית. בְּעֶזְרַת פָּיָה מְנַצְנֶצֶת וּצִיּוּרִים כָּסֻמִּים הָאוֹר בְּתוֹכוֹ זוֹהֵר, לִבּוֹ נָמַלֵּא בִּבְטָחוֹן וּבְחֲבֵרוּת וּמַצְמִיחַ חִיּוּךְ. סֵפֶר לִקְרִיאָה שֶׁמְעוֹרֵר דִּמְיוֹן, מְחַמֵּם אֶת הַלֵּב וּמוֹזִיל רָצוֹן לְשַׂחֵק וְלְהִתְפָּתֵחַ.
“סִפּוּר מְחַמֵּם אֶת הַלֵּב וּמַעֲלֶה חִיּוּךְ עַל הַפָּנִים.”
-- דּוֹר וֶלְדֶּרִיךְ, סוֹפֵר וּמְבַקֵּר סִפְרִים https://sipoor.im
כִּי לִיצֹר סִפּוּר זֶה לֹא סִפּוּר גָּדוֹל
אוֹר שֶׁלּוֹ וְהַתַּגְלִית שֶׁל מָקוֹם חדשׁכ
אוֹר שֶׁלּוֹ
אוֹר הָיָה יֶלֶד עָדִין וְחַכָּם,
שֶׁאָהַב לְשַׂחֵק בְּצִבְעוֹנִיּוּת בְּחַדְרוֹ.
לִפְעָמִים, הִרְגִּישׁ קְצָת בַּיְשָׁן.
אֲבָל בְּתוֹכוֹ, בָּעֲרָה אֵשׁ קְטַנָּה שֶׁל אוֹר.
בְּפִנַּת חַדְרוֹ הָיָה לוֹ סֵפֶר יָשָׁן.
הַסֵּפֶר סִפֵּר עַל נְסִיכָה אַמִּיצָה.
כָּל עָמוּד הָיָה מָלֵא צִבְעִים זוֹהֲרִים.
אוֹר אָהַב לְהַחְלִיק עַל הַדַּפִּים הַמְּלֻטָּשִׁים בְּאֶצְבָּעוֹ.
הַיּוֹם, אִמָּא אָמְרָה: "אוֹר, הַיּוֹם הוֹלְכִים לְבֵית הַסֵּפֶר!"
לִבּוֹ שֶׁל אוֹר דִּפְקָה קְצָת בִּמְהִירוּת.
בֶּטֶן קְטַנָּה עָשְׂתָה לוֹ כָּאֵלּוּ פְּרַפּוּרִים.
הוּא אָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל אִמָּא בְּחָזְקָה.
הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה חַמָּה וְנְעִימָה.
צִפּוֹרִים צִפְצְפוּ שִׁירִים עַל עֲנָפִים יְרֻקִּים.
פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים חִיְּכוּ אֲלֵיהֶם מֵהַגַּן.
הַכְּבִישׁ הָיָה רָחָב וְהַבָּתִּים צְבוּעִים.
מִיָּד רָאָה אוֹר בִּנְיָן גָּדוֹל.
הוּא הָיָה צָבוּעַ בְּכָחֹל בָּהִיר וְצָהֹב שָׂמֵחַ.
מִבְּפְנִים, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שִׂמְחָה וְצִחוּק.
יְלָדִים רָצוּ וְקָפְצוּ בְּכָל עֵבֶר.
אוֹר הִתְחַבֵּא מְעַט מֵאֲחוֹרֵי אִמָּא.
עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת בָּחֲנוּ בְּזָהִירוּת.
הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁכֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים עָלָיו.
קְצָת לֹא נָעִים וְקְצָת מְפַחֵד.
פִּתְאוֹם, מַשֶּׁהוּ תָּפַס אֶת עֵינָיו.
עַל הַקִּיר תָּלְתָה תְּמוּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל יַעַר קְסוּם.
פַּטְרִיּוֹת אֲדֻמּוֹת וַחֲתוּלִים כְּחֻלִּים צִיְּרוּ שָׁם.
הַתְּמוּנָה הָיְתָה כָּל כָּךְ יָפָה וּמְעַנְיֶנֶת.
גַּנֶּנֶת חִיְּכָה אֵלָיו בְּטוֹב לֵב.
"אֵיזֶה צִיּוּר יָפֶה, נָכוֹן?" הִיא לָחֲשָׁה בַּעֲדִינוּת.
אוֹר הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְקִסְקֵס קְצָת.
אַךְ חִיּוּכָהּ הָיָה חַם וּמְרַגִּיעַ.
"אֲבָל חָסֵר לַיַּעַר פָּיָה מְנַצְנֶצֶת," אָמַר אוֹר בְּלָחַשׁ.
הַגַּנֶּנֶת הִסְתַּכְּלָה עָלָיו בְּהַפְתָּעָה וּבְשִׂמְחָה.
"זֶה רַעְיוֹן נִפְלָא!" הִיא קָרְאָה.
"בּוֹא נְצַיֵּר אוֹתָהּ יַחַד עַכְשָׁו!"
אוֹר הִצְטָרֵף לַשֻּׁלְחָן וְלָקַח עִפָּרוֹן.
הוּא צִיֵּר פָּיָה זְהַבְהַבָּה עִם כְּנָפַיִם מְאִירוֹת.
הַיְּלָדִים סְבִיבוֹ הִתְקָרְבוּ בְּסַקְרָנוּת.
הֵם הִתְפַעֲלוּ מֵהַפָּיָה שֶׁלּוֹ.
חִיּוּךְ רָחָב עָלָה עַל פָּנָיו שֶׁל אוֹר.
הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁוּ חַם מִתְפַּשֵּׁט בְּלִבּוֹ.
הָאוֹר שֶׁלּוֹ הִתְחִיל לִזְהוֹר בְּעֹז.
כָּל הַחֶדֶר נִרְאָה מָלֵא בְּנִיצוֹצוֹת שִׂמְחָה.
יֶלֶד אֶחָד קָרָא: "אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂחֵק אִתְּךָ!"
וְיַלְדָּה אֲחֶרֶת הוֹשִׁיטָה לוֹ בֻּבָּה כְּחֻלָּה.
אוֹר יָדַע שֶׁגַּם כָּאן יִמְצָא חֲבֵרִים טוֹבִים.
לִבּוֹ הָיָה מָלֵא בְּאוֹר וּבְאַהֲבָה.