גּוֹי פַּעַם שְׁלִישִׁית גְּלִידָה
        
גּוֹי הָיָה יֶלֶד עָלִיז וּמְלֵא חֲיוּת.
עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת נִצְצוּ בְּשִׁמְחָה.
שְׂעָרוֹ הַחּוּם הִתְנַפְנֵף בַּרוּחַ בְּקַלּוּת.
הוּא אָהַב לְשַׂחֵק בְּגִנַּת הַפְּרָחִים הַצִּבְעוֹנִית.

בַּגִּנָּה פָּרְחוּ חֲרַצִּית צְהֻבָּה וְוַרְדִּים אֲדֻמִּים עַזִּים.
פַּרְפַּר כָּחֹל רִחֵף בֵּין הָעָלִים הַיְּרֻקִּים.
צִפּוֹר צִיְּצָה בְּמֶתֶק מֵעַל עֵץ הַתּוּת.
הָרֵיחַ שֶׁל פְּרָחִים וַאֲדָמָה רַעֲנַנָּה מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר.

לְפֶתַע שָׁמַע גּוֹי קוֹל יְלָלָה חַלָּשָׁה מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים.
לִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ מְעַט מִדְּאָגָה.
הוּא הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת, צַעַד אַחַר צַעַד.
מָה קָרָה בַּגִּנָּה הַשְּׁקֵטָה?

מֵאֲחוֹרֵי שִׂיח וָרָד עָנָק, רָאָה גּוֹי גּוּר חָתוּל קָטָן וְעָצוּב.
הַגּוּר הַשָּׁחֹר וְהַמְּנֻמָּר הָיָה כָּלוּא בְּתוֹךְ גֻּמָּה עֲמֻקָּה וּבוֹצִית.
הוּא נִסָּה לְטַפֵּס וְלָצֵאת, אַךְ כֹּל נִסָּיוֹן נִכְשַׁל.
עֵינָיו הַיְּרֻקּוֹת נָשְׂאוּ אֶל גּוֹי מַבָּט מְבַקֵּשׁ עֶזְרָה.

גּוֹי הִרְגִּישׁ צַעַר עָמֹק עַל הַחֲתוּלְעַרְעוּר הַקָּטָן.
הוּא יָדַע שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל מַחִיר.
הַלִּבָּה שֶׁלּוֹ פָּעֲמָה בִּמְהִירוּת מִתְרַבָּה.
אַךְ הַגֻּמָּה הָיְתָה רְחֹקָה וּגְבוֹהָה מִדַּי בִּשְׁבִילוֹ.

אָז נִזְכַּר גּוֹי בַּכּוֹחוֹת הַמְּיֻחָדִים שֶׁבּוֹ.
כּוֹחוֹת קְסוּמִים שֶׁהָיוּ לוֹ מֵאָז שֶׁהָיָה קָטָן.
הוּא נָשַׁם עָמֹק וְהִתְרַכֵּז בִּמְיוּחָד.
הוּא הֵרִים אֶת כַּף יָדוֹ הַיְּמָנִית לְעֵבֶר הַגֻּמָּה.

אָז קָרָה דָּבָר פֶּלֶא!
אוֹר כָּחֹל נוֹצֵץ יָצָא מִקְּצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו.
הָאוֹר הִתְעַגֵּל סְבִיב הַגּוּר כְּמוֹ חֶבֶל רַךְ וּזוֹהֵר.
הוּא הֵחֵל לְהִתְרוֹמֵם בְּאִטִּיּוּת מֵעַל הַבֹּץ.

הַגּוּר הִתְרוֹמֵם בְּקַלּוּת וּבִבְטִיחוּת.
הוּא רִחֵף בָּאֲוִיר עַד שֶׁנָּח עַל הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה.
עֵינָיו הַיְּרֻקּוֹת הָיוּ פְתוּחוֹת לִרְוָחָה מִתְּמִיהָה.
מִיָּד הוּא קָפַץ לְיָדָיו שֶׁל גּוֹי בִּנְעִימָה.

גּוֹי חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב שֶׁל אֹשֶׁר.
הוּא לִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ הַפַּרְוָתִי שֶׁל הַגּוּר הֶחָמוּד.
הַחֲתוּלְעַרְעוּר קִרְקֵר בְּשִׂמְחָה וְהִתְחַכֵּךְ בְּגוּפוֹ.
כָּעֵת הֵם הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים לָנֶצַח.

אָז נִשְׁמַע קוֹלָהּ הָרַךְ שֶׁל אִמָּא מֵרָחוֹק.
"גּוֹי יַקִּירִי, בּוֹא לֶאֱכֹל גְּלִידָה!" הִיא קָרְאָה בְּחִיּוּךְ.
הַשְּׁמִינִי הַמָּתוֹק וְהַקַּר הָיָה הַגְּמִישָׁה הַמּוּשְׁלֶמֶת.
הַחֲתוּלְעַרְעוּר הִתְחַכֵּךְ בְּגוּפוֹ, כְּאִלּוּ הֵבִין.

גּוֹי וְהַגּוּר רָצוּ יַחַד לְעֵבֶר הַבַּיִת בְּשִׂמְחָה.
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בְּאִטִּיּוּת וְצָבְעָה אֶת הַשָּׁמַיִם בְּכָתֹם וּוָרֹד.
הָיָה זֶה יוֹם מְיֻחָד וּמָלֵא הַרְפַּתְקָאוֹת.
גּוֹי הִרְגִּישׁ חָזָק וְטוֹב לֵב.