הַרְאֵל שׁוֹעֵר עַל
        
הַרְאֵל הָיָה שׁוֹעֵר מְעוּלֶה.
הוּא אָהַב לִקְפּוֹץ וּלְהִשְׁתַּרְבֵּב בְּזִירוּזוּת.
כְּפָפוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ בְּצֶבַע יָרֹק־זוֹהֵר.
הוּא תָּמִיד חִיֵּךְ לִפְנֵי כָּל מִשְׂחָק, מָלֵא בְּצִפִּיָּה.

הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה חֲזָק מְאֹד בַּבֹּקֶר.
הַדֶּשֶׁא הָיָה יָרֹק וְרַעֲנָן, וְרֵיחַ טוֹב עָלָה מִמֶּנּוּ.
חֲבֵרָיו לַקְּבוּצָה לָבְשׁוּ מַדִּים כְּחֻלִּים מְהֻדָּרִים.
הֵם עָמְדוּ בְּשׁוּרָה, נְכוֹנִים לְהַתְחִיל אֶת הַמִּשְׂחָק.

שְׁרִיקַת הַפְּתִיחָה נִשְׁמְעָה בָּאֲוִיר הַצָּלוּל.
הַכַּדּוּר הִתְגַּלְגֵּל מַהֵר עַל הַמִּגְרָשׁ הָרָחָב.
הַרְאֵל עָמַד עֵרָנִי בַּשַּׁעַר, כְּנָמֵר הַמְּצַפֶּה.
עֵינָיו עָקְבוּ אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעָה קְטַנָּה שֶׁל הַשַּׂחְקָנִים.

פִּתְאוֹם, כַּדּוּר אָדֹם הִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת רַבָּה.
שַׁחְקָן יָרִיב בְּחֻלְצָה כְּתוּמָּה בָּעַט בּוֹ בְּכָל כּוֹחוֹ.
הַכַּדּוּר טָס יָשָׁר לַכִּוּוּן שֶׁל הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל.
הַלֵּב שֶׁל הַרְאֵל דָּפַק בְּחָזְקָה, בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

בְּקְפִיצָה אַמִּיצָה, הַרְאֵל נִזְנַק לַצַּד, כְּמוֹ קָרוֹתִי.
יָדוֹ הַגְּדוֹלָה, עִם הַכְּפָפָה הַיְּרֻקָּה, נִשְׁלְחָה כְּחֵץ בָּאֲוִיר.
הוּא נָגַע בַּכַּדּוּר הָאָדֹם וְהִטָּה אוֹתוֹ בְּדִיּוּק.
הַכַּדּוּר יָצָא מֵחוּץ לְגִבּוּלֵי הַמִּגְרָשׁ, רָחוֹק מֵהַשַּׁעַר.

הַקָּהָל הִרְעִישׁ מִשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה, מְחָא כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת.
"אֵיזֶה שׁוֹעֵר! אֵיזֶה הַצָּלָה!" צָעֲקוּ הַחֲבֵרִים מִכָּל עֵבֶר.
הַרְאֵל קָם מֵהַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק וְחִיֵּךְ לָהֶם בְּגֵאוּת.
הוּא הִרְגִּישׁ גֵּאֶה וּמְאֻשָּׁר עַל הַהַצָּלָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁלּוֹ.

בַּהַפְסָקָה, הַרְאֵל שָׁתָה מַיִם קָרִים וּמְרַעֲנָנִים.
חֲבֵרָיו הִלְּלוּ אֶת הַקְּפִיצָה הַנִּפְלָאָה שֶׁלּוֹ שׁוּב וָשׁוּב.
הֵם תִּכְנְנוּ יַחַד אֵיךְ לְנַצֵּחַ אֶת הַמִּשְׂחָק בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה.
רוּחַ שֶׁל עֲבוֹדַת צֶוֶת נִסְּכָה בָּאֲוִיר, חֲזָקָה וּמְאֻחֶדֶת.

הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה הֵחֵלָּה בְּאֵשׁ גְּדוֹלָה וּבְקֶצֶב מָהִיר.
שְׁנֵי הַצְּדָדִים רָצוּ לְנַצֵּחַ בְּכָל כּוֹחָם וּבְכָל מָרָצָם.
הַכַּדּוּר עָף מִצַּד אֶחָד לַצַּד הַשֵּׁנִי כְּבָרָק.
הַרְאֵל שָׁמַר עַל רֹאשׁ קָר וְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, מוּכָן לְכָל אֶתְגָּר.

שׁוּב הִתְקָרֵב כַּדּוּר כָּחֹל כֵּהֶה לַשַּׁעַר בִּמְהִירוּת.
הַפַּעַם, הַכַּדּוּר טָס בְּקֶשֶׁת גְּדוֹלָה וְגָבוֹהַּ מְאֹד.
נִרְאָה שֶׁאִישׁ לֹא יוּכַל לַעֲצֹר אוֹתוֹ בְּגֹבַהּ כָּזֶה.
הַרְאֵל הִבִּיט לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם וְחָשַׁב מַהֵר מַה לַעֲשׂוֹת.

הוּא לֹא קָפַץ קָדִימָה, אֶלָּא לְמַעְלָה בְּקָרוֹתִי מַרְשִׁים.
יָדָיו נִמְתְּחוּ אֶל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים, כְּאִלּוּ לְנַגֵּעַ בָּעֲנָנִים.
בְּמַגָּע עָדִין, אַךְ נֶחְרָץ, הוּא הִדַּף אֶת הַכַּדּוּר.
הַכַּדּוּר נִחַת בִּבְטִיחוּת מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר, וְהַסַּכָּנָה עָבְרָה.

"אֵיזֶה הַצָּלָה מְדָהִימָה!" קָרְאוּ הַחֲבֵרִים בְּשִׂמְחָה.
הֵם רָצוּ אֵלָיו וְטָפְחוּ עַל כְּתֵפוֹ בְּחִבָּה וּבְהַעֲרָכָה.
הַרְאֵל צָחַק וְהִרְגִּישׁ חָזָק וּמִתְחַמֵּם בְּכָל גּוּפוֹ.
הֵם הָיוּ קְבוּצָה נִפְלָאָה בְּיַחַד, וְהַנִּצָּחוֹן הָיָה קָרוֹב.

שְׁרִיקַת הַסִּיּוּם הִכְרִיזָה עַל נִצָּחוֹן מַרְעִישׁ.
הַשַּׂחְקָנִים קָפְצוּ מִשִּׂמְחָה וְהִתְחַבְּקוּ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה.
הַרְאֵל הִסְתַּכֵּל עַל הַשַּׁעַר הָרֵיק שֶׁלּוֹ.
הוּא יָדַע שֶׁהַיּוֹם הוּא הָגֵן עָלָיו בְּהַצְלָחָה וּבְגֵאוּת גְּדוֹלָה.