דָּנִי — הַגִּבּוֹר שֶׁל הַמִּגְרָשׁ

בְּסִפּוּר מְלֵא רֶגֶשׁ וְדִמְיוֹן נִפְגָּשִׁים, דָּנִי הַיֶּלֶד שֶׁאוֹהֵב כַּדּוּרְסַל מְגַלֶּה כֹּחַ סוֹדוֹרִי שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת חַיֵּי הַמִּגְרָשׁ וְאֶת הָעَالָם שָׁלֹשׁ. כְּשֶׁהַיְּצוּרִים הַכְּחֻלִּים מְאִיימִים לְבַלוֹת אֶת כָּל הַמִּשְׂחָקִים, דָּנִי מַגִּיעַ לְהוֹשִׁיעַ בְּאוֹמֶץ, בְּחָכְמָה וּבְלֵב פְּתוּחַ — וּמַרְאֶה שֶׁגִּבּוֹרוּת אֲמִתִּית הִיא לְהָגֵן עַל הַחֲבֵרִים וְעַל הַטּוֹב. סֵפֶר חָם, מְעוּרֵר חִשּׁוּב וְמְעֻנְיָן לְקְטַנִּים וּלְגָדְלוֹת.

“סִפּוּר מַלְהִיב וּמַעֲנֵג לַלֵּב — מְלֵא אוֹמֶץ, חֲבֵרוּת וּמַסָּרִים לְעוֹלָם הַיְּלָדוּת.”