מיקה שחקנית הכדורסל
        
מִיקָה אָהֲבָה כַּדּוּרְסַל יוֹתֵר מִכֹּל דָּבָר בָּעוֹלָם.
הִיא בִּלְּתָה שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בַּמִּגְרָשׁ, מְקַפֶּצֶת וְזוֹרֶקֶת.
הַכַּדּוּר הָיָה חֲבֵרָהּ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, תָּמִיד לְיָדָהּ.

לְמִיקָה הָיְתָה יָד קְסוּמָה וּמְדֻיֶּקֶת כְּמוֹ חֵץ.
כָּל זְרִיקָה שֶׁלָּהּ נִכְנְסָה לַסַּל בְּקַלּוּת וּבְחֵן.
בְּכָל שָׁנָה, הִיא זָכְתָה בִּ"יַד הַזְּהָב", הַגָּבִיעַ הַמְּיֻחָד שֶׁל הַלִּיגָה.

בְּאֶחָד הַמִּשְׂחָקִים, כְּשֶׁהַזְּמַן כִּמְעַט נִגְמַר.
מִיקָה חָטְפָה אֶת הַכַּדּוּר בִּמְהִירוּת הַבָּרָק.
הִיא הִתְקַדְּמָה עִם כַּדּוּרָהּ בִּדְרִיבּוּל מֻפְלָא וְרִיחֲפָה לַסַּל.
הִיא קָלְעָה סַל מְנַצֵּחַ, וְהַקָּהָל הָגָה "וָאוּ!".

כֻּלָּם הִצְהִלוּ אֶת שְׁמָהּ בְּשִׂמְחָה וּבְגַאֲוָה גְּדוֹלָה.
מִיקָה חִיְּכָה חִיּוּךְ רָחָב, לִבָּהּ מָלֵא אֹשֶׁר.
הִיא יָדְעָה שֶׁהַכַּדּוּרְסַל הוּא מָקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי בָּעוֹלָם.
וְכִי "יַד הַזְּהָב" שֶׁלָּהּ תִּשָּׁאֵר לָהּ לָעַד.