הַרְפַּתְקָה קַסּוּמָה בְּגַן הַפַּרְפַּרִים

בַּסֵּפֶר הַזֶּה טַלְיָה וְאַיֶּלֶת יוֹצְאוּ לְיוֹם שֶׁמָּלֵא הַרְפַּתְקָאוֹת בְּגַן קָסוּם, בְּאֲשֶׁר פַּרְפַּר כָּחוֹל מַדְרִיךְ אוֹתָן בְּשְׁבִילִים מוּסְתָּרִים וּצְבָעִים. בְּדֶרֶךְ הֵן לוֹמְדוֹת חֶמְלָה, אוֹמֶץ וְרָצוֹן לַעֲזֹר — וְעֲזָרָתָן לַיַּלְדָּה הָאֲבֵדָה מְחַמֶּמֶת אֶת הַלֵּב. סִפּוּר חַם וּמַלְהִיב, מֻתָּאֵם לְקְרִיאָה מְשַׁעֲשֶׁעַת בְּעֵינֵי יְלָדִים.

“סִפּוּר חַם וְמְעַנְיֵן שֶׁמַּעֲלֶה חִיּוּךְ — מֻמְלָץ לִקְרֹא בַּבַּיִת.”