אַיֶּלֶת הַמְּאַפֶּרֶת חוֹגֶגֶת יוֹם הֻלֶּדֶת
        
אַיֶּלֶת הִתְעוֹרְרָה בְּשִׁמְחָה גְּדוֹלָה.
הַיּוֹם יוֹם הֻלַּדְתָּהּ!
הִיא קָפְצָה מֵהַמִּטָּה וְרָצָה לַמַּרְאָה.
עֵינֶיהָ הַיְּרֻקּוֹת נִצְצוּ מִצִּפִּיָּה.

בְּאוֹר הַבֹּקֶר, הִיא פָּתְחָה אֶת קֻפְסַת הָאִפּוּר הַקְּסוּמָה שֶׁלָּהּ.
בְּתוֹכָהּ הָיוּ מִבְרָשׁוֹת רַכּוֹת בְּכָל הַצְּבָעִים.
אֲבָקָה נוֹצֶצֶת בְּוָרוֹד וְכָחֹל הִשְׁתַּקְּפָה בָּהּ.
וְלִיפְּסְטִיקִים מְלֵאִים בְּרִיחַ תּוּתִים מְתוּקִים.

פִּתְאוֹם נִשְׁמַע צִלְצוּל הַדֶּלֶת הָרָם.
דּוֹדָהּ יוֹסִי עָמַד שָׁם עִם זֵר בָּלוֹנִים צִבְעוֹנִי.
שְׂפָמוֹ הַגָּדוֹל רָעַד מִצְּחוֹק וְהוּא קָרָא: "מַזָּל טוֹב!"
אֶת חֻלְצָתוֹ הַצְּהֻבָּה עִטְּרוּ נְמָלִים קְטַנּוֹת מְצוּיָּרוֹת.

אַיֶּלֶת הִתְגָּרְדָה בְּרֹאשָׁהּ בְּשׁוֹבָבוּת.
"דּוֹדִי, אַתָּה צָרִיךְ קְצָת בְּרִיק בַּפָּנִים!" הִיא אָמְרָה.
בְּמִבְרֶשֶׁת קְטַנָּה, צִיְּרָה לוֹ כּוֹכָב נוֹצֵץ עַל הַלֶּחִי.
וְעַל קְצֵה הָאַף שֶׁלּוֹ, פֶּרַח סָגֹל עָלִיז פָּרַח.

סַבְתָּא רִבְקָה הִגִּיעָה אַחֲרָיו, עִם עֶגְלַת עֻגִיּוֹת גְּדוֹלָה.
"אַיֶּלֶת, יַלְדָּתִי," אָמְרָה, "הַקְּמָטִים שֶׁלִּי כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ יָפִים."
הִיא קָרְצָה וְחִיְּכָה, עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת מְלֵאוֹת חֹם.
הִיא הִגִּישָׁה לְאַיֶּלֶת עֻגִיַּת שׁוֹקוֹלָד מִשֶׁלָּהּ.

אַיֶּלֶת צָחֲקָה וְלָקְחָה מִבְרֶשֶׁת רַכָּה.
הִיא לֹא הִסְתִּירָה אֶת הַקְּמָטִים, אֶלָּא קִשְּׁטָה אוֹתָם.
לְאֹרֶךְ כָּל קְמָט, הִיא צִיְּרָה קַו דַּק שֶׁל זֹהַר כֶּסֶף.
סַבְתָּא הִרְגִּישָׁה כְּמוֹ מַלְכָּה זוֹהֶרֶת וְצָחֲקָה בְּקוֹל.

הַבַּיִת הִתְמַלֵּא בְּקוֹלוֹת צְחוֹק וְשִׁירִים.
דּוֹדָהּ דָּנִי הִתְחַפֵּשׂ לְלֵיצָן וְעָשָׂה שְׁטוּיּוֹת.
בְּנֵי הַדּוֹדִים רָצוּ וְקָפְצוּ, עִם קְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת.
הַכֹּל הָיָה צִבְעוֹנִי, רוֹעֵשׁ וּמָלֵא שִׂמְחָה.

אָז קָרָה מַשֶּׁהוּ מַצְחִיק בֶּאֱמֶת.
אַחְיָה הַקָּטָן, רוֹן, תָּפַס אֶת קֻפְסַת הָאִפּוּר שֶׁלָּהּ.
הוּא מָרַח לִיפְּסְטִיק אָדֹם עַל פַּרְצוּף הַכֶּלֶב שֶׁלָּהֶם, "פִינְגִ'י".
פִינְגִ'י נִרְאָה כְּמוֹ קוֹפִיף מִצְחִיק עִם שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת.

כּוּלָּם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק רוֹעֵם וּגְדוֹל.
אַיֶּלֶת נִגְּשָׁה לְפִינְגִ'י בְּעֲדִינוּת.
הִיא נִקְּתָה אֶת פָּנָיו וְצִיְּרָה לוֹ זְנָב סָגֹל וְקָטָן.
עַכְשָׁו פִינְגִ'י הָיָה כֶּלֶב מְאֻפָּר וּמְקֻשָּׁט, וְהוּא כִּשְׁכֵשׁ בִּזְנָבוֹ בְּשִׂמְחָה.

הִגִּיעַ הָרֶגַע הַגָּדוֹל שֶׁל עֻגַת יוֹם הַהֻלֶּדֶת.
הָעֻגָה הָיְתָה עֲנָקִית וּמְצֻפָּה בְּקֶצֶף וָרוֹד וְנוֹצֵץ.
עַל רֹאשָׁהּ עָמְדוּ עֲשָׂרָה נֵרוֹת צִבְעוֹנִיִּים.
אַיֶּלֶת עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְהִתְפַּלְּלָה בְּלֵב שָׁלֵם.

הִיא נָשְׁפָה חָזָק וְכָל הַנֵּרוֹת כָּבוּ בְּרֶגַע אֶחָד.
הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ שָׁרָה לָהּ "יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ".
הִיא הִרְגִּישָׁה אֲהוּבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת עַד הַשָּׁמַיִם.
הַיּוֹם הָיָה מָלֵא בִּצְחוֹק, בְּצֶבַע וּבְקֶסֶם אֲמִתִּי.

אַיֶּלֶת יָדְעָה שֶׁזֶּה הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
כִּי לִמְאַפֶּרֶת קְטַנָּה, הַקֶּסֶם הָאֲמִתִּי הוּא לִצְבֹּעַ אֶת הָעוֹלָם בְּשִׂמְחָה.
וּלְהַרְאוֹת לְכָל אֶחָד אֶת יָפְיוֹ הַפְּנִימִי, בִּמְעַט בְּרִיק וָרֹד.
וְלִגְרֹם לְכָל הַלְּבָבוֹת לִפְעֹם בְּאוֹשֶׁר.