מִיץ־מִיץ: חָתוּל קָטָן — לֵב גָּדוֹל

בְּסִפּוּר חָמוּד וּמַלֵּא דִּמְיוֹן, מִיץ־מִיץ הַחָתוּל הַקָּטָן פּוֹרֵץ מֵחַלּוֹנוֹ וּמוֹצֵא עוֹלָם שֶׁמָּלֵא רֵיחִים, צְבָעִים וּחֲבֵרִים. בְּקְפִיצוֹת קְטַנוֹת וּבְמִפְגָּשִׁים חֲמִימִיִּים הוּא מְגַלֶּה שֶׁאַף שֶׁהָעוֹלָם חָדָשׁ וּמְפַלְא — לְפְעָמִים הַלֵּב רוֹצֶה לָחֵק וּלְהַשְׁתָּחֵק, וּבְסוֹף הַיּוֹם הוּא מֵבִין שֶׁהַבַּיִת הוּא הַמָּקוֹם הַחָמִים וְהַבָּטוּחַ.

“סִפּוּר חָדָשׁ, חָמוּד וּמְרַגֵּשׁ — מוֹסִיף חֲמִימוּת וְאוֹמֶץ לַלֵּב.”