אֱיָל מֶלֶךְ הֲשָׁוַארְמָה
        
אֱיָל דָּוִד גָּר בִּכְפַר סָבָא הַצִּבְעוֹנִית וְהַשּׁוֹקֶקֶת.
הוּא הָיָה יָדוּעַ בְּכָל הָעִיר וּבְכָל הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה.
הַשָּׁוַארְמָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה הֲכִי טְעִימָה, נִמְצָה וּמְשֻׁבַּחַת.
כָּל אֶחָד רָצָה לִטְעֹם מִמֶּנָּה שׁוּב וָשׁוּב, וְעוֹד פַּעַם.

כְּשֶׁאֱיָל פָּתַח אֶת דַּלְתּוֹ, רֵיחַ נִפְלָא מִלֵּא אֶת הָרְחוֹב.
הוּא נָשָׂא בּוֹ נִיחוֹחוֹת בָּשָׂר צָלוּי, יִרְקוֹת טְרִיִּים וְלֶחֶם חָם.
מִיָּד הִצְטַבֵּר תּוֹר אָרֹךְ שֶׁל אֲנָשִׁים מְחַכִּים בְּצִפִּיָּה גְּדוֹלָה.
הַחֲיוּכִים הָיוּ רְחָבִים וְהָעֵינַיִם בְּרִיקוֹת מִשִּׂמְחָה.

לְאֱיָל הָיָה סוֹד גָּדוֹל, קָטָן וְכָמוּס מְאוֹד.
בִּזְכוּת תַּבְלִין אֶחָד מְיֻחָד, הַשָּׁוַארְמָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת.
אֲבָל אִישׁ בְּכָל כְּפַר סָבָא לֹא יָדַע מָהוּ הַתַּבְלִין הַמִּסְתּוֹרִי.
הוּא שָׁמַר עָלָיו חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בְּצִנְצֶנֶת קְטַנָּה מְאֹד.

תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הָיוּ סַקְרָנִים וְלֹא יָכְלוּ לָנוּחַ.
הֵם הִתְחִילוּ לְנַסּוֹת לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד הַנִּפְלָא.
סָבָא יוֹסִי חָשַׁב שֶׁזֶּה פִּלְפֵּל וָרֹד נָדִיר וְיָקָר.
סָבְתָא רִינָה הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁזֶּה וֶרֶד יָבֵשׁ טָחוּן וְרֵיחָנִי.

פַּעַם אַחַת, רָמִי הַשּׁוֹבָב נִסָּה לְהִתְגַּנֵּב לְמִטְבָּחוֹ שֶׁל אֱיָל.
הוּא רָצָה לְהָצִיץ לְתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת הַקְּטַנָּה בְּלִי שֶׁיִּרְאוּהוּ.
אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנַס, הוּא מָעַד עַל עֲרֵמַת בָּצָל וְהִשְׁמִיעַ רַעַשׁ.
אֱיָל הִסְתַּכֵּל עָלָיו מֵהַדֶּלֶת וְחִיֵּךְ בַּהֲצְחָקָה רַבָּה.

שָׁכֵן אֶחָד, הָרַב בֶּן עֲמַר, אָמַר שֶׁזֶּה בּוֹדַאי אֲבַק כּוֹכָבִים מְנַצְנֵץ.
הוּא סִפֵּר שֶׁרָאָה אֶת אֱיָל מְדַבֵּר לַיָּרֵחַ בְּכָל לַיְלָה.
"זֶה בּוֹדַאי קֶסֶם מְיֻחָד שֶׁל מַתְכּוֹן עַתִּיק!" הַכֹּל הִסְכִּימוּ בְּקֶצֶף.
הֵם נִסּוּ לְהָכִין שָׁוַארְמָה עִם נִיצוֹצוֹת כּוֹכָבִים מִנְּיָר כֶּסֶף מְצֻחְצָח.

הָעִיר כֻּלָּהּ רָעֲשָׁה מִשְּׁמוּעוֹת וְתֵאוֹרְיוֹת מֻטְרָפוֹת.
כָּל אֶחָד הִמְצִיא תֵּאוֹרְיָה יוֹתֵר מְשֻׁנָּה וּמַצְחִיקָה מֵהַקּוֹדֶמֶת.
הֵם שָׁקְדוּ עַל הַחֲקִירָה כְּאִלּוּ הָיוּ בַּלָּשִׁים מְפֻרְסָמִים.
אֲפִלּוּ הַחֲתוּלִים בָּרְחוֹב הִתְחִילוּ לְהִתְוַכֵּחַ בְּגַעְגּוּעַ.

אֱיָל, בַּלְיָן כַּהוּא, רָאָה אֶת כָּל הַמַּהֲוֻלָּה מֵרָחוֹק.
הוּא הִבִּיט בְּשִׂמְחָה עַל הַלָּשִׁים הַצְּעִירִים וְהַזְּקֵנִים.
חִיּוּךְ שׁוֹבָב עָלָה עַל פָּנָיו וְעֵינָיו בְּרָקוּ מֵאוֹר.
הוּא יָדַע שֶׁהַגִּלּוּי הַסּוֹפִי יִהְיֶה מַצְחִיק בִּמְיֻחָד לְכֻלָּם.

יוֹם אֶחָד, הֶחְלִיטוּ הַתּוֹשָׁבִים עַל תָּכְנִית גְּדוֹלָה וְאַחֲרוֹנָה.
הֵם יִזְמִינוּ אֶת אֱיָל לְמִשְׁתֶּה חֲגִיגִי בַּכִּכָּר הַמֶּרְכָּזִית.
כֻּלָּם הִתְכּוֹנְנוּ בְּסַבְלָנוּת רַבָּה לָרֶגַע הַגָּדוֹל וְהַמַּפְתִּיעַ.
אָז, בְּאֹפֶן מַפְתִּיעַ, הֵם יְנַסּוּ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס.

בְּלֵיל הַמִּשְׁתֶּה הַכִּכָּר הָיְתָה מְלֵאָה צְבָעִים וְאוֹרוֹת זוֹהֲרִים.
אֱיָל הִגִּיעַ לָבוּשׁ בִּבְגָדִים חֲגִיגִיִּים וְחִיֵּךְ לַכֹּל בְּרֹךְ.
לְפֶתַע, קָם יוֹסִי וְשָׂאַל בְּקוֹל רָם: "אֱיָל, מָהוּ הַסּוֹד הַגָּדוֹל?"
כָּל הַקָּהָל עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ בְּצִפִּיָּה עַצּוּמָה.

אֱיָל צָחַק צְחוֹק מָלֵא שִׂמְחָה וַאֲהֲבָה גְּדוֹלָה.
הוּא שָׁלַף צִנְצֶנֶת קְטַנָּה מִכִּיסוֹ וְהֶחְזִיק אוֹתָהּ בְּגָאוֹן רַב.
"הַסּוֹד הָאֲמִתִּי," אָמַר, "הוּא פָּשׁוּט מְאוֹד, וּמָתוֹק מְאוֹד!"
בְּתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת הָיוּ מְאוֹת סֻכָּרִיּוֹת קְטַנּוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת מְנַצְנְצוֹת.

כָּל הָעִיר פָּרְצָה בְּצָהֳלוֹת וּבְצְחוֹק רוֹעֵם וְנִפְלָא.
אֱיָל סִפֵּר שֶׁאֵלֶּה "תַּבְלִינֵי הַשִּׂמְחָה" הַמְּיֻחָדִים שֶׁלּוֹ.
הוּא נָתַן סֻכָּרִיָּה קְטַנָּה לְכָל יֶלֶד וְחִיֵּךְ בְּרֹךְ גָּדוֹל.
הַכֹּל הֵבִינוּ שֶׁהַטַּעַם הַמֻּשְׁלָם מִתְחַבֵּא בַּלֵּב וּבַנְּדִיבוּת.