לִבִּי מַלְכַּת הַמַּנְדָּלוֹת
        
לִבִּי הַקְּטַנָּה אָהֲבָה מְאֹד לְצַיֵּר.
כָּל בֹּקֶר, הִיא חָרְגָה לְפִינָּתָהּ הַנּוֹחָה בַּחֶדֶר.
שָׁם, בֵּין קֻפְסָאוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וּנְיָרוֹת לְבָנִים, נִמְצָא עוֹלָמָהּ.
אֲבָל מִכָּל הַצִּיּוּרִים, לִבִּי אָהֲבָה לְצַיֵּר מַנְדָּלוֹת יָפוֹת.

לְלִבִּי הָיְתָה קֻפְסָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל עֶפְרוֹנוֹת צִבְעוֹנִיִּים.
הָיוּ בָּהּ גַּוָּנִים שֶׁל כָּל הַקֶּשֶׁת.
הִיא הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּעֶפְרוֹן וָרוֹד לְפְרָחִים עֲדִינִים.
וּבְעֶפְרוֹן כָּחֹל לְגַלִּים מְתֻלְתָּלִים.

הִיא הִצִּיגָה דַּף לָבָן גָּדוֹל עַל הַשֻּׁלְחָן.
לִבִּי נִשְּׁמָה עָמוֹק וְעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ.
בְּרֹאשָׁהּ רָאֲתָה צְלָלִים עֲגֻלִּים שֶׁלֹּא קִיְּמוּ בַּמְּצִיאוּת.
הִיא הִתְחִילָה לְסַרְטֵט בְּקוֹ עָדִין אֶת הַמֶּרְכָּז.

הַקַּו הֵחֵל בְּעִגּוּל קָטָן וּמֻשְׁלָם בָּאֶמְצַע.
מִמֶּנּוּ צָמְחוּ עִגּוּלִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
כְּמוֹ אֲבָנִים הַזּוֹרְקוֹת לַמַּיִם וְיוֹצְרוֹת גַּלִּים.
כָּל שִׁכְבָה הִתְמַלְּאָה בְּצוּרוֹת וְדֻגְמָאוֹת חֲדָשׁוֹת.

עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לַצְּבָעִים.
לִבִּי בָּחֲרָה בְּצָהֹב בָּהִיר לָאוֹר הַמֵּאִיר.
וְאָז הוֹסִיפָה כָּתֹם חַם לִקְצָווֹת הַפְּרָחִים.
הַדַּף הִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר לְחַיִּים מְלֵאֵי שִׂמְחָה.

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הִתְנוֹעֲעוּ בִּזְרִיזוּת וּבְדִיּוּק.
הִיא מִלְּאָה כָּל פִּנָּה קְטַנָּה בְּצֶבַע שׁוֹנֶה.
עַל הַדַּף הִתְגַּלּוּ כְּכָבִים קְטַנִּים וּפְסִים מְתֻלְתָּלִים.
הַמַּנְדָּלָה שֶׁלָּהּ הָיְתָה סוֹד וְיֹפִי.

לְפֶתַע, צִפּוֹר צְהֻבָּה עָפָה מִחוּץ לַחַלּוֹן.
הִיא צִפְצְפָה שִׁיר יָפֶה וְקָצָר.
לִבִּי חִיְּכָה וְהוֹסִיפָה דֻּגְמָא שֶׁל נוֹצוֹת לַמַּנְדָּלָה.
צִבְעֵי הַיֶּרֶק וְהַתְּכֵלֶת נִמְזְגוּ בְּקַלּוּת.

לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה, הַמַּנְדָּלָה הָיְתָה גְּמוּרָה.
הִיא הָיְתָה מַבְהִיקָה, עֲגֻלָּה וּמְלֵאָה בְּצְבָעִים מַרְהִיבִים.
קְוֵי זָהָב קְטַנִּים הִתְנוֹצְצוּ בֵּין הַצְּבָעִים הָרַכִּים.
לִבִּי הִרְגִּישָׁה גֵּאָה וְשְׁלֵוָה בְּמַרְאֶה יְדֵי עֲמָלָהּ.

הִיא רָצָה לְהַרְאוֹת אֶת יְצִירָתָהּ לְאִמָּא.
אִמָּא חִיְּכָה חִיּוּךְ רָחָב וְהִתְרַגְּשָׁה מְאֹד.
"אֵיזוֹ מַנְדָּלָה נִפְלָאָה, לִבִּי," אָמְרָה בְּרֹךְ.
"הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ קֶשֶׁת בַּעֲנָנִים."

כָּל פַּעַם שֶׁלִּבִּי צִיְּרָה מַנְדָּלָה, הָיָה לָהּ כֹּחַ מְיֻחָד.
הִיא מִלְּאָה אֶת הַלֵּב בְּשִׂמְחָה וְרֹגַע.
כְּמוֹ סוֹד קָסוּם שֶׁנִּגְלֶה עַל הַדַּף.
כָּל קַו וְכָל צֶבַע הִשְׁתַּלְּבוּ לְיֹפִי מוּשְׁלָם.

מֵאוֹתוֹ יוֹם, לִבִּי הִמְשִׁיכָה לְצַיֵּר עוֹד וְעוֹד מַנְדָּלוֹת.
כָּל אַחַת הָיְתָה שׁוֹנָה וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ.
הִיא תָּלְתָה אוֹתָן בְּכָל הַחֶדֶר.
הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ הָפַךְ לְגַלֶּרְיָה צִבְעוֹנִית וּמְאִירָה.

לִבִּי יָדְעָה שֶׁהִיא מַלְכַּת הַמַּנְדָּלוֹת שֶׁלָּהּ.
הִיא אָהֲבָה אֶת הַצְּבָעִים וְאֶת הַשָּׁקֶט שֶׁבַּיְּצִירָה.
וְכָל מַנְדָּלָה הִזְכִּירָה לָהּ אֵיזֶה כֵּיף לִבְרֹא עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים.
בְּעֶזְרַת דַּף וְקֶשֶׁת צְבָעִים.