סְפָרִים קְטַנִּים, עוֹלָמוֹת גְּדוֹלוֹת

יוֹאָב הַקָּטָן, עִם נְשָׁמָה גְּדוֹלָה וְלֵב זָהָב, הֵכִין סְפָרִים קְטַנִּים בְּצִבְעוֹת הַקֶּשֶׁת שֶׁבְּתוֹכָם נִפְתָּחִים עוֹלָמוֹת קָסוּמוֹת. בְּכָל דָּף יֵצְאוּ פְּרָחִים זוֹהֲרִים, אֳנִיּוֹת פִּירָאטִים וּכְוֹכָבִים נוֹפְלִים — וּמִשָּׁם גִּלָּה יוֹאָב שֶׁהַלִּימוּד אֵינוֹ רַק בְּסְפָרִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְּהַקְשָׁבָה לַלֵּב, בְּדִמְיוֹן וּבְחֲבֵרוּת. סֵפֶר מָשְׁעִיר וְמַלְטֵף לְכָל יֶלֶד שֶׁאוֹהֵב לִגְלוֹת.

“סִפּוּר חָם וּמְעוֹרֵר דִּמְיוֹן — מַחְמֵם וּמַשְׁאִיר חִיּוּךְ.”