הַרְפַּתְקָה קַסּוּמָה בֵּין יָם לַיַּעַר

בְּסִפּוּר חָמִים וְמַעֲנֵג לִלְבָב, שָׁקֵד הַגּוֹלֶשֶׁת הָאַמִּיצָה מִגְשֶׁמֶת חֲלוֹמֶיהָ בְּכְפָר אֵקוֹלוֹגִי שֶׁנִּבְנָה בְּיָדֵי הַטֶּבַע. עִם עֶזְרָתוֹ הַחַבְרִית שֶׁל מַטֵּאוֹ, בַּיִתִים מוּלְבָּנִים בַּחֲמָר וּגַגִּים מֵעָלֵי עֵץ צָמְחוּ, וְכָךְ נִשְׁמְרָה הַיְּפִיָּה שֶׁל הַגּ'וּנְגֶּל וְהַיָּם. הִצְטָרֵפוּ לְמַסָּע עָשִׁיר בְּחֶשְׁקָה וּבְקוֹסְם — עַל הַיּוֹפִי שֶׁל פֶּרַח כָּחוֹל, עַל שְׁבִיל סוֹדִי הַמֵּנִיעַ לְמַפַּל נוֹצֵץ וְעַל הָרָגָשׁ שֶׁל גֵּאוֹנָה וְשְׁתִפּוּת. זֶהוּ סֵפֶר שֶׁמְּעֻנְגֵּן לִילְדֵי הַבַּיִת וּמְזַמֵּן לִשְׁמוֹר עַל הָאָרֶץ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים.

“סִפּוּר זֶה מַעֲרִיךְ חִיּוּךְ וּמַשְׁאִיר רֶגֶשׁ חָמִים בַּלֵּב.”