רוּת וְשְׁלוּלִיּוֹת קְסוּמוֹת

בְּסִיפּוּר עָנָג וְצָלוּל, רוּת הַקְּטַנָּה מְגַלָּה אֶת שִׂמְחַת הַטֶּבַע בְּכָל קְפִיצָה עַל שְׁלוּלִיָּה. עִם עֵינַיִם חֻמוֹת, שְׂעָרוֹת קְפוּצוֹת וּמַגָּפַיִם צִהֳבִּים, הַסִּפּוּר מְלַמֵּד עַל חֲבֵרוּת, דִּמְיוֹן וְחֲמִימּוּת הַבַּיִת — סֵפֶר שֶׁמְּעֹרֵר חִיּוּךְ וְרָצוֹן לְקַפֵּץ עוֹד.

“סִפּוּר חָמוּד שֶׁמֵּמַתֵּק לֵב וּמְעַדֵּד רָצוֹן לְחַקֵּר אֶת הַטֶּבַע.”