מִיקָה וְהַחָתוּל הַקָּטָן — סִּפּוּר שֶׁמְּחַמֵּם אֶת הַלֵּב

בְּסִפּוּר פָּשׁוּט וְמָלֵא חַמּוּת וְרַכּוּת, מִיקָה מְגַלָּה חָתוּל קָטָן וּפְחוּד שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם מְבוּזָר. בְּהִתְקָרְבוּת שְׁקֵטָה וּבְלַחֲשֵׁי לִטּוּף הִיא מַשְׁלִימָה לִמְשׁוֹךְ אֶת הַלֵּב וּמַחֲזִירָה לוֹ אֶת הָבֶטַח וְאֶת הַשִּׂמְחָה. סֵפֶר חַם וּמַעֲנֵג לִילָדִים וּלְמַבְגְּרִים, שֶׁמְּזַמֵּן חִוּוּי לְחִבּוּקִים, לְשִׂחַק וּלְהַאֲמִין בְּטוֹבָה.

“סִפּוּר מְלֵא חַמּוּת וּרַגְשִׁים; מַשְׁאִיר חִיּוּךְ עַל הַפָּנִים וְרֶגֶשׁ חָמִים בַּלֵּב.”