דַּיְסָה קְטַנָּה, עוֹלָם גָּדוֹל

בְּסִפּוּר מָתוּק וּמְלֵא קֶסֶם, סָבְתָּא פֶּסְיָה וְהַדַּיְסָה מְגַלּוֹת עוֹלָם צָבֻעַ וּשׁוֹבָּב בְּתוֹךְ הַמִּטְבָּח. לֶחֶם פּוֹרֵשׂ גְּשָׁרִים חַמִּים, דּוּבּוֹנִים רוֹקְדִים וּבּוּעוֹת מְדַבְּרוֹת — וְכָל זֶה נוֹתֵן חִמּוּם וְצְחָקִים לַלִּבּוֹת. סֵפֶר זֶה מְשַׁעֵשׁ וּמְחַמֵּם — לְכָל בַּיִת וּלְכָל מִשְׁפָּחָה.

“סִפּוּר מַעֲלֶה חִיּוּךְ וּמְפַתֵּחַ אֶת הַדִּמְיוֹן.”