אִיְּרָה הַשּׁוֹבָבָה
        
אִיְּרָה הַקְּטַנָּה הָיְתָה יַלְדָּה מְלֵאַת חַיִּים.
עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת תָּמִיד בִּלְטוּ בְּשִׂמְחָה.
הִיא אָהֲבָה לִצְחֹק וְלִקְפֹּץ כָּל הַיּוֹם.
אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל, אָהֲבָה אִיְּרָה לְהִשְׁתּוֹבֵב.

בַּבֹּקֶר הַבָּאִים, קָפְצָה מִיִּטָּתָהּ בְּשִׁקְשׁוּק.
הִיא חִיְּכָה חִיּוּךְ שׁוֹבָב אֶל אֲחוֹתָהּ, אִילָן.
אִילָן יָשְׁנָה בְּשַׁלְוָה עַל הַשְּׂמִיכָה הַוְּרֻדָּה שֶׁלָּהּ.

אִיְּרָה רָאָתָה קֻפְסַת צְבָעִים נוֹצֶצֶת עַל הַשֻּׁלְחָן.
הִיא לָקְחָה מִכְחוֹל גָּדוֹל וְטָבְלָה אוֹתוֹ בְּצֶבַע כָּחֹל עָמֹק.
בְּתְנוּעָה מְהִירָה, צִיְּרָה פֶּרַח גָּדוֹל עַל לֶחְיָהּ שֶׁל אִילָן.
הַפֶּרַח הָיָה בָּהִיר וְצָחוֹק, וְהוּא הִתְנוֹפֵף בְּשִׂמְחָה.

אִילָן הִתְעוֹרְרָה בְּבַת אַחַת וְמָצְאָה אֶת הַפֶּרַח הַכָּחֹל.
הִיא נִגְּבָה אֶת עֵינֶיהָ הַמְּנֻמְנָמוֹת וְצָחֲקָה בְּקוֹל.
"אִיְּרָה, אִיְּרָה!" אָמְרָה בַּעֲדִינוּת.
"אֲתְּ תָּמִיד יוֹדַעַת לְהַפְתִּיעַ אוֹתִי בְּשִׂמְחָה!"

אִיְּרָה חִיְּכָה וְחִבְּקָה אֶת אֲחוֹתָהּ בְּחֹם.
הִיא אָהֲבָה אֶת אִילָן יוֹתֵר מִכָּל מִשְׂחָק שׁוֹבָב.
אִילָן חִבְּקָה גַּם הִיא בַּחֲזָרָה וְלִטְּפָה אֶת רֹאשָׁהּ.
"בּוֹאִי נְצַיֵּר עוֹד פְּרָחִים," לָחֲשָׁה בַּחֲמוּדִיּוּת.
וְכָךְ, הַבֹּקֶר הִתְמַלֵּא בִּצְחֹק וּבִצְבָעִים רַבִּים.