יוּבָל — לֵב גָּדוֹל בְּתוֹךְ גּוּף קָטָן

בְּסִפּוּר חָמוּד וּמְעַנְיֵן, יוּבָל מוֹבִיל אֶת הַקּוֹרֵא לְמַסָּע שֶׁמְּלֵאָה חָכְמָה, חֲבֵרוּת וְשִׂמְחָה. בְּכָל דֶּף הוּא מְמַלְאֵי דִּמְיוֹן — סַבּוֹן שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לְעֲנָנִים וּמַיִם שֶׁמְרַפְּאִים פְּחָדִים — וּמֵשִׁיב בְּפִשְׁטוּת חִיּוּךְ לַבַּיִת. סֵפֶר לְכָל מִשְׁפָּחָה הַמַּחֲפֶשֶׂת רֶגַע שֶׁל אוֹמָנוּת דִּמְיוֹן, לִלְמֹד וּלְצַחֵק בְּיַחַד.

“סִפּוּר מַחֲמֵם אֶת הַלֵּב, מְלֵא חָכְמָה וְחִיּוּךְ.”