צִבְעוֹת קֶסֶם בְּכָל מִכְחֹל

בְּסֵפֶר חָם וּמְלֵא-צֶבַעִים, אַרְיָה מְגַלֶּה כִּי כָּל מִכְחֹל יָכוֹל לְהַבְּיא קֶסֶם. מִן הַקּוּפְסָה הַזֹּהֲרָה עוֹלִים צְבָעִים עַל הַדָּף — פֶּרַחִים, עֲלִים וּנְקֻדּוֹת זָהָבוֹת שֶׁמְּנַצְנְצוֹת. כְּשֶׁסַּבָּא מְשׁוֹבֵחַ אוֹתָהּ, אַרְיָה מַרְגִּישָׁה חַמָּה וּבְטוּחָה; בְּכָל מִכְחֹל הִיא יוֹצֶרֶת עוֹלָם חָדָשׁ וּמְרַהֵיב עֵינַיִם. סִפּוּר עָנָג לְהַגְדִיל דִּמְיוֹן, לִגְלוֹת אֹמֶץ וּלְחַגֵּג אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּיּוֹצֵר.

“סִפּוּר מַחְמֵם אֶת הַלֵּב וּמְעוֹרֵר דִּמְיוֹן.”