אָדָם הֶחָמוּד וְהֶחָזָק
        
אָדָם הָיָה יֶלֶד קָטָן וּמָלֵא מֶרֶץ בְּלֵב הַכְּפָר הַיָּרֹק.
עֵינָיו הַחֻמּוֹת נִצְצוּ בְּסַקְרָנוּת וְשִׂמְחָה עַל כָּל דָּבָר חָדָשׁ.
הוּא אָהַב לָרוּץ בֵּין הַשָּׂדוֹת הַגְּדוֹלִים וּלְקַפֵּץ כְּאַרְנָבוֹן זָרִיז.
צְחוֹקוֹ הָיָה מִתְגַּלְגֵּל בָּאֲוִיר כְּצִלְצוּל פַּעֲמוֹן קָטָן וּמַמְתִּיק.

לְאַף אֶחָד בַּכְּפָר לֹא הָיָה לֵב טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹ.
פַּעַם, הוּא מָצָא גּוֹזָל צִפּוֹר קָטָן שֶׁנָּפַל מֵהַקֵּן הַגָּבוֹהַּ.
בְּעָדִינוּת רַבָּה, וּבִזְהִירוּת גְּדוֹלָה, הֶחֱזִיר אֶת הַגּוֹזָל לְאִמּוֹ הַדּוֹאֶגֶת.
כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁאָדָם תָּמִיד יוֹדֵעַ לְעָזֹר לְכָל חַיָּה וְאָדָם.

אַךְ אָדָם הָיָה גַּם שׁוֹבָב גָּדוֹל וְחָכָם בְּמִשְׂחָקָיו.
הוּא אָהַב לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי עֵצִים גְּדוֹלִים וּבִין שִׂיחִים סְבוּכִים.
אָז, בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט, הוּא קָפַץ וְהִפְתִּיעַ אֶת חֲבֵרָיו בְּקִרְבָה.
צְחִיקָה מִצְחִיקָה מִיָּד פָּרְצָה מִגְּרוֹנוֹ הַקָּטָן.

תְּנוּעוֹתָיו הָיוּ קַלּוֹת וּמְהִירוֹת כְּרוּחַ בְּיוֹם סַגְרִיר.
הוּא יָכֹל לְהִתְגַּנֵּב בֵּין הָעֲצִים כְּמוֹ צֵל אָפֵל וְחַסְרִי-קוֹל.
רַגְלָיו הַקַּלּוֹת כִּמְעַט לֹא הִשְׁמִיעוּ קוֹל עַל עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת.
זֶה הָיָה כְּמוֹ קֶסֶם אֲמִתִּי לִצְפּוֹת בְּאֹפֶן תְּנוּעָתוֹ.

לִפְעָמִים, אָדָם דִּמְיֵן שֶׁהוּא גִּבּוֹר אָמִץ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה.
הוּא חָלַם לְהָגֵן עַל הַחַלָּשִׁים וְלִלְחֹם בָּרַע בְּנָבּוֹן.
בְּלִבּוֹ הַקָּטָן הִבְהֲבָה תִּקְוָה גְּדוֹלָה לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת.
הוּא רָצָה לִהְיוֹת חָזָק, נָבוֹן וְטוֹב לֵב יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

בְּכָל יוֹם, אָדָם לָמַד דְּבָרִים חֲדָשִׁים מִכָּל עֵבֶר.
הוּא הִתְאַמֵּן בְּסֵתֶר וּבְגָלוּי עַל מְהִירוּתוֹ וְזְרִיזוּתוֹ.
מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה גִּבּוֹר מֻפְלָא יִצְמַח מִמֶּנּוּ בָּעֲתִיד?
הָעוֹלָם חִכָּה בְּצִפִּיָּה לְהַפְתָּעוֹת רַבּוֹת מֵאָדָם הֶחָמוּד וְהֶחָזָק.