אִילָן הַיַּלְדָּה הַגִּבּוֹרָה
        
אֲרִיָּה יָשְׁבָה עַל הַשָּׁטִיחַ הַצִּבְעוֹנִי.
הִיא צִיְּרָה בִּמְרָץ עִם צִבְעֵי הָעִפָּרוֹן שֶׁלָּהּ.
מִסָּבִיב הָיוּ אָדֹם, כָּחֹל, וְיָרֹק וְכָל הַקֶּשֶׁת.

לְפֶתַע, הָעִפָּרוֹן הָאָדֹם הֶחְלִיק מִיָּדָהּ.
הוּא הִתְגַּלְגֵּל בִּמְהִירוּת עַל הָרִצְפָּה הַמְּצֻחְצַחַת.
נֶעֱלַם לוֹ מִתַּחַת לַכֻּרְסָה הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹחָה.

אֲרִיָּה נֶאֶנְחָה בְּעֶצֶב רַב.
הִיא נִסְּתָה לְהוֹשִׁיט יָד, אַךְ יָדֶיהָ הָיוּ קְצָרוֹת מִדַּי לְהַגִּיעַ.
פָּנֶיהָ הַקְּטַנּוֹת הִתְקַמְּטוּ בַּאֲכזָבָה גְּדוֹלָה.

אִילָן הַתִּינֹקֶת שָׁכְבָה עַל מִשְׂחַק הָרִצְפָּה הַצִּבְעוֹנִי, וְהִבִּיטָה.
עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת עָקְבוּ אַחַר הָעִפָּרוֹן הָאָדֹם שֶׁנֶּעֱלַם.
הִיא רָאֲתָה אֶת הַפָּנִים הָעֲצוּבִים שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה אֲרִיָּה.
בְּחִיּוּךְ קָטָן וְרַךְ, הִיא הִתְחִילָה לִזְחֹל קָדִימָה בִּזְרִיזוּת.

בְּכֹחַ קָטָן וְעִם בַּרְכַּיִם רַכּוֹת, הִיא הִתְקָרְבָה לַכֻּרְסָה.
בְּיָדָהּ הַקְּטַנָּה וְהַוְּרֻדָּה, הִיא דָּחֲפָה בַּעֲדִינוּת אֶת הָעִפָּרוֹן.
פּוּף! הָעִפָּרוֹן הָאָדֹם קָפַץ בַּחוּץ, נוֹצֵץ וְזוֹהֵר.

"תּוֹדָה רַבָּה, אִילָן שֶׁלִּי!" צָהֲלָה אֲרִיָּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
הִיא חִבְּקָה אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה חִבּוּק חַם וּמָתוֹק.
אִילָן גִּלְגְּלָה צְחוֹק קָטָן וְמִתְרַגֵּשׁ, הַגִּבּוֹרָה הַקְּטַנָּה שֶׁל כֻּלָּם.