אִיצִיק הַקָּטָן — גִּבּוּרִיוּת בְּכָל קְפִיצָה
בְּסִפּוּר חָמִים וּמָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת, אִיצִיק הַקּוֹפְצָנִי וְהַסְּקָרָן גָּלָה בֵּית כֹּשֶׁר נוֹצֵץ וּמְפָלֵא. בְּרִאשׁוֹנָה הוּא הִרְגִּישׁ קָטָן וּמְבוּהָל, אֲבָל בְּעֶזְרַת מְאַמֵּן חָכָם וְחֲבֵרִים חֲדָשִׁים הִתְאַמֵּן בְּקַפִּיצוֹת, בְּהֵרָמוֹת קְטַנּוֹת וּבְאֹפַנַּיִם. הַתַּמְדָּה וְהָאֱמוּנָה בַּעַצְמוֹ גִּבְּרוּ אוֹתוֹ — וּבְיוֹם הַתַּחֲרוּת הוּא נָתַן אֶת כָּל כּוֹחוֹ, זָכָה בַּמְּדַלְיָה הַזָּהוֹב וּהִרְגִּישׁ חָזָק וּמְאוּמָן לִבּוֹ. סֵפֶר עַל חֲבֵרוּת, תַּמְדָּה וּבִטָּחוֹן — לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁרִי.
“סִפּוּר מַחְמֵם אֶת הַלֵּב, מְעוֹרֵר הַשְׁתַּדְּלוּת וּמַעֲנִיק בִּטָּחוֹן בְּעַצְמְךָ.”
-- רוֹנִי כָּהֵן, מְחַנֵּךְ https://sipoor.im
כִּי לִיצֹר סִפּוּר זֶה לֹא סִפּוּר גָּדוֹל
אִיצִיק הוֹלֵךְ לַחֲדַר כֹּשֶׁר
יוּבָל קוֹרֵן
אִיצִיק הָיָה יֶלֶד קוֹפְצָנִי וְסַקְרָן בְּיוֹתֵר.
יוֹם אֶחָד, הוּא רָאָה מִבְנֶה חָדָשׁ וְגָדוֹל.
הַקִּירוֹת הָיוּ בְּצֶבַע כָּחֹל נוֹצֵץ וְיָרֹק בָּהִיר.
צְלִילִים שֶׁל מוּזִיקָה עַלִּיזָה בָּקְעוּ מִתּוֹכוֹ.
אִיצִיק מִיָּד רָצָה לְהָצִיץ פְּנִימָה.
כְּשֶׁנִּכְנַס, נִפְעַם מֵהַמֶּרְחָב הָעָצוּם.
מְכוֹנוֹת בְּרִיקוֹת בְּצֶבַע כֶּסֶף מִלְּאוּ אֶת הַחֶדֶר.
אֲנָשִׁים חֲזָקִים הֵרִימוּ מִשְׁקוֹלוֹת כְּבֵדִים בִּקְלוּת.
אִיצִיק הִרְגִּישׁ קְטַנְטַן וְנִרְגָּשׁ בּוֹ זְמַנִּית.
מְאַמֵּן חִיּוּכִי עָמַד בַּקָּצֶה וְקָרָא לוֹ לָגֶשֶׁת.
הוּא נִגַּשׁ בְּבַיְשָׁנוּת לְמִשְׁקֶלֶת קְטַנָּה וּוְרֻדָּה.
אִיצִיק נִסָּה לְהָרִים אוֹתָהּ בְּכָל כּוֹחוֹ.
פָּנָיו הֶאֱדִימוּ מֵהַמַּאֲמָץ הָרַב.
הַמִּשְׁקֶלֶת כִּמְעַט נָפְלָה לוֹ בִּרְעִידָה חֲזָקָה.
"זֶה כָּבֵד מִדַּי!" לָחַשׁ בְּאכזבה.
הַמְּאַמֵּן צָחַק בְּעֲדִינוּת וְהִצִּיעַ לוֹ לְקַפֵּץ.
"בּוֹא נְנַסֶּה כָּאן," אָמַר בְּחִיּוּךְ מָלֵא עִידוּד.
אִיצִיק הִתְחִיל לְקַפֵּץ וּזְרוֹעוֹתָיו נָעוּ בָּאֲוִיר כְּצִפּוֹר.
חִיּוּךְ קָטָן שֶׁל שִׂמְחָה עָלָה עַל שְׂפָתָיו.
הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב מִתְרַחֵשׁ.
בְּכָל יוֹם הוּא בָּא לְהִתְאַמֵּן בַּחֲדַר הַכֹּשֶׁר הַצָּהֹב.
חֲבֵרִים חֲדָשִׁים הִצְטָרְפוּ אֵלָיו, מְקַפְּצִים וְרוֹקְדִים.
הוּא לָמַד לְהָרִים מִשְׁקָלִים קְטַנִּים וְלִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם.
הַשְּׁרִירִים שֶׁלּוֹ הָפְכוּ קְצָת יוֹתֵר חֲזָקִים וּגְמִישִׁים.
אִיצִיק אָהַב אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַחֲדָשָׁה שֶׁל כּוֹחַ.
יוֹם אֶחָד, הֻכְרְזָה תַּחֲרוּת סְפּוֹרְט עִירוֹנִית.
אִיצִיק הִרְגִּישׁ פַּחַד קָטָן וְהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה.
הוּא הִתְאַמֵּן קָשֶׁה מִכָּל פַּעַם, מַזִּיעַ וּמִתְנַשֵּׁף.
הוּא נִזְכַּר בַּמִּשְׁקֶלֶת הַוְּרֻדָּה וְחִיֵּךְ בְּהִצְטָרְפוּת.
"אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת," לָחַשׁ לְעַצְמוֹ בְּבִטָּחוֹן.
בְּיוֹם הַתַּחֲרוּת, הָאֻלָם הָיָה מָלֵא בְּבַלּוֹנִים צִבְעוֹנִיִּים.
אִיצִיק עָמַד יָשָׁר, לִבּוֹ פָּעַם בְּקֶּצֶב מָהִיר.
הוּא הֵרִים, קִפֵּץ וְרָץ בְּכָל כּוֹחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.
חֲבֵרָיו כּוֹלְלוּ לְעוּמָּתוֹ בְּרָמָה וְשָׂמְחוּ.
הוּא נָתַן אֶת הַכֹּל וְלֹא וִתֵּר לְשֵׁנִיָּה.
לְבַסּוֹף, זָכָה אִיצִיק בַּמֶּדַלְיָה הַזְּהֻבָּה וְהַמַּבְרִיקָה.
עֵינָיו נִצְצוּ מִשִּׂמְחָה וְגַאֲוָה גְּדוֹלָה.
הוּא הִרְגִּישׁ חָזָק וּבָטוּחַ, לֹא רַק בְּגוּפוֹ, אֶלָּא גַּם בְּלִבּוֹ.
כֻּלָּם מָחֲאוּ כַּף לָאַלּוּף הַקָּטָן.
אִיצִיק יָדַע שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁר בִּזְכוּת הַתְמָדָה וְרָצוֹן.