אִיצִיק מְגַלֶּה כֹּחַ בְּכָל קְפִיצָה

סֵפֶר חָמִים וּמְעוֹרֵר עַל יֶלֶד שֶׁלֹּא תָּמִיד הִרְגִּישׁ כְּמוֹ חֲבֵרָיו. בְּחֶדֶר הַכֹּשֶׁר הוּא מְגַלֶּה שֶׁמֵּאֲמָץ קָטָן וְהִתְמַדּוּת מוֹלִידִים שִׂינּוּיִים — כֹּחַ, בִּטָּחוֹן וּחֶבְרוּת. סֵפֶר זֶה מְעֲנֵיק לַקּוֹרֵא תַּקָּוָה וְהַרְשָׁמָה שֶׁכָּל דָּבָר נִתָּן לְהִשָּׂגָה.

“סִפּוּר מְחַמֵּם אֶת הַלֵּב וּמַעֲנִיק בִּטָּחוֹן לַיְּלָדִים.”