אִיצִיק בְּחוּג חֲדַר כֹּשֶׁר
        
אִיצִיק הָיָה יֶלֶד חָבִיב, אַךְ לֹא תָּמִיד הִרְגִּישׁ חָזָק כְּמוֹ חֲבֵרָיו.
הוּא הִתְקַשָּׁה לְהַגִּיעַ לְקַצְוֵי חֲבָלִים בַּגַּן.
קְפִיצָה עַל רֶגֶל אַחַת הָיְתָה מְשִׂימָה לֹא קַלָּה בִּשְׁבִילוֹ.

יוֹם אֶחָד, אִמָּא הִצִּיעָה לוֹ לָלֶכֶת לְחוּג חֲדַר כֹּשֶׁר.
אִיצִיק קְצָת חָשַׁשׁ, אַךְ הִסְכִּים לָלֶכֶת וּלְנַסּוֹת.
הוּא אָרַז בֶּגֶד סְפּוֹרְט וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

בַּחֲדַר הַכֹּשֶׁר הַגָּדוֹל הָיוּ מְכוֹנוֹת רַבּוֹת וּמִדְרָךְ רָחָב.
הַמּוֹרָה, אֲדוֹנִית רִינָה, קִבְּלָה אֶת כֻּלָּם בְּחִיּוּךְ רָחָב.
הִיא הִסְבִּירָה שֶׁהַכֹּל מַתְחִיל בְּהַקְשָׁבָה וּבְנִסָּיוֹן.

אִיצִיק נִסָּה לְהָרִים מִשְׁקוֹל קָטָן, אַךְ יָדָיו רָעֲדוּ.
הוּא קָפַץ קְפִיצוֹת קְטַנּוֹת, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ רָחוֹק.
"לֹא נוֹרָא," אָמְרָה לוֹ אֲדוֹנִית רִינָה, "כָּל פַּעַם נִתְקַדֵּם קְצָת יוֹתֵר."

מִפַּעַם לְפַעַם, אִיצִיק לָמַד לְהִתְאַמֵּן נָכוֹן.
הוּא הִקְשִׁיב בְּקַפְּדָנוּת לְהוֹרָאוֹת הַמּוֹרָה וְחָזַר עֲלֵיהֶן בַּבַּיִת.
בְּכָל שָׁבוּעַ הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהַשְּׁרִירִים שֶׁלּוֹ מִתְחַזְּקִים.

בְּקָרוֹב, אִיצִיק יָכֹל לְהָרִים אֶת הַמִּשְׁקוֹל בְּקַלּוּת.
הוּא קָפַץ רָחוֹק וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר מִכְּלֹם.
הוּא אֲפִלּוּ עָזַר לַחֲבֵרִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ.

אִיצִיק הִתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת חֲדַר הַכֹּשֶׁר יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר.
הוּא גִּלָּה שֶׁמִּשְּׁקִיעַת מַאֲמָץ וְהַתְמָדָה צוֹמַחַת הַצְלָחָה גְּדוֹלָה.
מֵאָז, אִיצִיק יָדַע שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה.