סָבְתָא פּוּעָה הַחוֹקֶרֶת מַגִּיעָה לְלָאוֹס
        
סָבְתָא פּוּעָה נָחֲתָה בְּאֶרֶץ לָאוֹס הַיְּרֻקָּה וְהַמְּרַתֶּקֶת.
שֶׁמֶשׁ חַמָּה לִטְּפָה אֶת פָּנֶיהָ הַמְּקֻמָּטִים.
רֵיחַ שֶׁל עֲצִים וּפְרָחִים מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר.

הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ הַבְּהִירוֹת וְהִבִּיטָה סְבִיבָהּ בְּסַקְרָנוּת.
גְּ'וּנְגֶּל עָבֶה נִשְׁתָּרֵעַ עַד קְצֵה הָאֹפֶק.
קוֹלוֹת צִפּוֹרִים אֶקְזוֹטִיּוֹת מִלְּאוּ אֶת הַשֶּׁקֶט.

לְפֶתַע, קָפַץ לָהּ לִקְרָאתָהּ קוֹף קָטָן עִם זָנָב אָרֹךְ אָרֹךְ.
הוּא אָחַז בְּבָנָנָה גְּדוֹלָה וְחִיֵּךְ אֵלֶיהָ.
סָבְתָא פּוּעָה צָחֲקָה וְהִצְדִּיעָה לוֹ בְּנִימוּס.

הִיא הִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת בַּשְּׁבִיל הַצַּר וְהַמְּאֻבָּק.
בְּעֶמֶק הִיא רָאֲתָה נָהָר רָחָב וְכָחֹל.
עַל גְּדוֹתָיו שִׂחֲקוּ יְלָדִים עַל יַד פִּילִים אֲפֹרִים גְּדוֹלִים.

אַחַד הַיְּלָדִים קָרָא לָהּ בְּשָׂפָה זָרָה וְסִמֵּן לָהּ לָגֶשֶׁת.
סָבְתָא פּוּעָה הֵבִינָה שֶׁהַרְפַּתְקָה חֲדָשָׁה מְחַכָּה לָהּ.
הִיא חִיְּכָה וְלָקְחָה אֶת תִּיקָהּ הַקָּטָן בְּיָדָהּ.