אַיֶּלֶת הַמְּאַפֶּרֶת נִלְחֶמֶת בַּחֹשֶׁךְ
        
אַיֶּלֶת אָהֲבָה מְאֹד לְאַפֵּר אֶת כָּל מִי שֶׁרָצָה.
הִיא הָפְכָה אֶת הַפָּנִים לְקַנְבָס שֶׁל צְבָעִים וְזֹהַר.
כָּל יוֹם הִיא עָבְדָה בְּחֵפֶץ לֵב גָּדוֹל.
חֲבֵרוֹתֶיהָ אָהֲבוּ אֶת מַגָּע יָדֶיהָ הַקָּסוּם וְהַמִּשְׁמַח.

יוֹם אֶחָד, הִגִּיעוּ לָעִיר יְצוּרִים אֲפֹרִים וּקְצָת מְפַחֲדִים.
הֵם הִשְׂתָּרְעוּ עַל הַכֹּל כְּמוֹ צֵל אָפֵל וּמְדַכֵּא.
הַצְּבָעִים נֶעֶלְמוּ מֵהָרְחוֹבוֹת וּמֵהַגַּנּוֹת.
כֻּלָּם הָיוּ עֲצוּבִים וּמְפֻחָדִים מְאֹד מֵהַמַּרְאֶה.

אַיֶּלֶת רָאֲתָה אֶת הַפַּחַד בְּעֵינֵי חֲבֵרָתָהּ לִילִי הַקְּטַנָּה.
הִיא הוֹצִיאָה אֶת מִבְרֶשֶׁת הָאִפּוּר שֶׁלָּהּ, לֹא מֵאֹמֶן.
פִּתְאוֹם, הַמִּבְרֶשֶׁת הִתְחִילָה לִזְהֹר בְּאוֹר קֶסֶם חָזָק.
צְבָעִים נוֹצְצוּ מִמֶּנָּה בְּאֹפֶן מַפְתִּיעַ וְיָפֶה.

הִיא צִיְּרָה בָּאֲוִיר קַשָּׁתוֹת שֶׁל אוֹר נוֹצֵץ וְחַם.
הַיְּצוּרִים הָאֲפֹרִים הִצְטַמְּקוּ מִפַּחַד כְּשֶׁרָאוּ זֹאת.
אַיֶּלֶת נִפְנְפָה בְּמִבְרַשְׁתָּהּ וְהִפְכָה אוֹתָם לִפְרָפָרִים סִסְגּוֹנִיִּים.
הַחִיּוּךְ חָזַר לִפְנֵי לִילִי וּלְפְנֵי כָּל הַחֲבֵרִים.

אַיֶּלֶת הֵבִינָה שֶׁהַכֹּחַ הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ הוּא לֹא רַק בְּאִפּוּר יָפֶה.
הַכֹּחַ הָיָה טָמוּן בָּאֹמֶץ שֶׁלָּהּ וּבְלֵבָהּ הַטּוֹב.
הוּא הָיָה בְּכַמָּה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת חֲבֵרֶיהָ וְרוֹצָה לַעֲזֹר.
הִיא הִמְשִׁיכָה לִזְהֹר וּלְהַגֵּן עַל כֻּלָּם מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה.