אִיצִיק גִּבּוֹר הַחֶדֶר כֹּשֶׁר
        
אִיצִיק אָהַב לְשַׂחֵק בְּחַדְרוֹ כָּל הַיּוֹם.
הוּא אָהַב לְהָרִים אֶת הַקּוּבִּיּוֹת וְלִבְנוֹת מִגְדָּלִים גְּבוֹהִים.
הוּא אָהַב לִדְחֹף אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת עַל הָרִצְפָּה בְּכֹחַ.

פַּעַם אַחַת, אִיצִיק רָאָה אֶת אַבָּא מִתְעַמֵּל בְּחֶדֶר כֹּשֶׁר.
אַבָּא אָמַר שֶׁזֶּה מְחַזֵּק אֶת הַשְּׁרִירִים.
אִיצִיק הֶחְלִיט שֶׁגַּם הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָזָק וְלָרוּץ מַהֵר.

הוּא הָפַךְ אֶת חַדְרוֹ לְחֶדֶר כֹּשֶׁר מְיֻחָד.
הַכַּדּוּר הָיָה "מִשְׁקֹלֶת" גְּדוֹלָה שֶׁלוֹ.
הַבֻּבָּה הָיְתָה "מִשְׁקֹלֶת" קְטַנָּה וְקַלָּה.

אִיצִיק הֵרִים וְהוֹרִיד אֶת הַכַּדּוּר עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּשִׂמְחָה.
אַחַר כָּךְ הִתְכּוֹפֵף וְהִתְיַשֵּׁר עִם הַבֻּבָּה בְּיָדוֹ.
הוּא הִרְגִּישׁ אֶת הַשְּׁרִירִים שֶׁלּוֹ גְּדֵלִים וּמִתְחַזְּקִים.

יוֹם אֶחָד, הַקֻּפְסָה עִם הַלֵּגוֹ הָיְתָה כְּבֵדָה מְאֹד.
אִיצִיק נִסָּה לְהָזִיז אוֹתָהּ אֲבָל הִיא לֹא זָזָה.
הוּא נִזְכַּר בְּכֹחַ הַשְּׁרִירִים שֶׁלּוֹ.

הוּא נָשַׁם עָמֹק וְהִתְרַכֵּז.
בְּכֹחַ גָּדוֹל, הוּא דָּחַף אֶת הַקֻּפְסָה הַכְּבֵדָה.
הִיא זָזָה קְצָת, וְאַחַר כָּךְ עוֹד קְצָת.

סוֹף סוֹף, הַקֻּפְסָה הִגִּיעָה לִמְקוֹמָהּ.
אִיצִיק הִרְגִּישׁ גִּבּוֹר אֲמִתִּי שֶׁל חֶדֶר הַכֹּשֶׁר שֶׁלּוֹ.
הוּא יָדַע שֶׁהַשְּׁרִירִים שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ אִם הֵם קְטַנִּים, הָיוּ חֲזָקִים וּמְיֻחָדִים.