אַבָּא עוֹשֶׂה שְׁטוּיוֹת
        
גּוֹנֵי יָשַׁב עַל הַשָּׁטִיחַ וְהָיָה קְצָת עָצוּב.
אַבָּא רָאָה אוֹתוֹ וְחָשַׁב: "מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת גּוֹנֵי שֶׁלִּי?"
הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ שְׁטוּת גְּדוֹלָה וּמַצְחִיקָה בְּמַיּוּחַ בִּשְׁבִילוֹ.

אַבָּא קָפַץ מֵעַל הַסַּפָּה וּמִיָּד הִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה הַגְּדוֹלָה.
גּוֹנֵי הִסְתַּכֵּל בְּהַפְתָּעָה לְאָן נֶעֱלַם אַבָּא שֶׁלּוֹ לְפֶתַע.
פִּתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל עָצוּם מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה: "פְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּפְּּף!"
גּוֹנֵי הִתְחִיל לְהִתְחַיֵּךְ לְעַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה עִם הַצְּלִיל הַמַּצְחִיק.

הַשְּׂמִיכָה זָזָה, וְאַבָּא יָצָא מִתַּחְתֶּיהָ בְּקִמְעוּל פָּנִים מְשֻׁנֶּה.
עַל רֹאשׁוֹ הָיָה חִתּוּל לָבָן גָּדוֹל קָשׁוּר בְּקַשָּׁר מְשׁוּגָּע.
הוּא עָשָׂה פַּרְצוּף מַצְחִיק עִם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְלָשׁוֹן אֲרֻכָּה בָּחוּץ.
אַחַר כָּךְ הוּא קָפַץ כְּמוֹ קוֹף מְשׁוּגָּע בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר.

גּוֹנֵי לֹא הִצְלִיחַ לְהַחְזִיק אֶת הַצְּחוֹק יוֹתֵר מִשְּׁנִיָּה אַחַת.
הוּא פָּרַץ בְּצִחוּק גָּדוֹל וְהִתְגַּלְגֵּל עַל הַשָּׁטִיחַ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה.
כָּל הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ כָּאֲבָה מֵרֹב שִׂמְחָה וְצִחוּק מִתַּהֲפֵךְ.
אַבָּא הָיָה בֶּאֱמֶת מֶלֶךְ הַשְּׁטוּיוֹת וְהַצְּחוֹק שֶׁל הַבַּיִת.