אִיתָמָר  נוֹסֵעַ  מַהֵר
        
אִיתָמָר הָיָה יֶלֶד קְפִיצִי וּמָלֵא אֵנֶרְגִּיָּה מְשֻׁנָּה.
הוּא אָהַב לְרַכֵּב עַל אוֹפַנָּיו הָאֲדֻמִּים וְלָעוּף בְּמַהֲרוּת רַבָּה.
הָרוּחַ דַּפְקָה בִּפְנֵי הַבֶּהִיקִים שֶׁלּוֹ כְּמוֹ חָבֵר שׁוֹבָב.
קוֹל צִפְצוּף הַגַּלְגַּלִּים הָיָה הַמּוּזִיקָה הָאֲהוּבָה עָלָיו מִכֹּל.

אִמָּא וְאַבָּא תָּמִיד אָמְרוּ לוֹ: "אִיתָמָר, סַע בְּזַהִירוּת וּבְמִקְדָּם!"
אֲבָל הוּא רַק צָחַק בְּקוֹל רָם וְלֹא הִקְשִׁיב לָהֶם כְּלָל.
הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא הֲכִי אַמִּיץ וְנָבוֹן בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.
וְשׁוּם דָּבָר רַע לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת לוֹ בִּכְלָל בְּשׁוּם אֹפֶן.

יוֹם אֶחָד, בַּגָּן הַיָּרוֹק וְהַמֻּצָּל, רָאָה אִיתָמָר יְלָדִים אַחֵרִים רוֹכְבִים.
"אֲנִי אֶרְאֶה לָהֶם מִי הֲכִי מָהִיר וְחָזָק!" חָשַׁב בְּלִבּוֹ הַמִּתְרַגֵּשׁ.
הוּא דִּרְבֵּן אֶת רַגְלָיו לְסוֹבֵב אֶת הַדְּוֻשָׁאוֹת בְּכָל כֹּחוֹ הַקָּטָן.
הַמִּרוֹץ הִתְחִיל עִם צְעָקָה שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה.

אִיתָמָר דִּידֵּל בְּכָל הַכֹּחַ, כְּמוֹ קָטָר קָטָן וְצוֹפֵר.
הוּא רָאָה אֶת הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים מִטַּשְׁטְשִׁים לִקְפִיצָה יְרוּקָה וּצְהֻבָּה.
הַצְּחוֹק הִתְגַּלְגֵּל מִפִּיו בְּחֵן כְּמוֹ נַחַל מִתְרוֹצֵץ.
הוּא הִרְגִּישׁ בְּאֹפֶן מֻחְלָט שֶׁהוּא עוֹמֵד לְנַצֵּחַ אֶת כֻּלָּם בְּקַלּוּת.

פִּתְאוֹם, הוּא לֹא רָאָה אֶבֶן קְטַנָּה וַאֲפֹרָה בַּדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה.
הַגַּלְגַּל הַקִּדְמִי חָטַף מַהֲלוּמָה וְקָפַץ בְּבַת אַחַת בַּאֲוִיר.
"וַואי!" קָרָא אִיתָמָר בְּהַפְתָּעָה וּבִדְאָגָה גְּדוֹלָה.
הָאוֹפַנַּיִם הִתְחִילוּ לְהִתְנַדְנֵד בַּחֲזָקָה וּבַחֹסֶר אִיזּוּן.
וְאָז, הַלְּמוֹפַע הָאֹדֶם נָפַל בְּשׁוּבָה עַל הָאֲדָמָה הַחֲלֻקָּה.

יָדוֹ קֻלְּפָה קְצָת וְכָאֲבָה בִּמְעַט וּבִמְתִיקוּת.
הַבֶּרֶךְ הִתְלַכְלְכָה וְקִבְּלָה שְׂרִיטָה עדינה שֶׁקָּפְצָה לָעַיִן.
הוּא חָשׁ בְּפִשּׁוּר מְלֵא הַפְתָּעָה עַל הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלּוֹ.
הָאוֹפַנַּיִם הָאֲדֻמִּים שָׁכְבוּ לְצִדּוֹ, קְצָת עֲקוּמִים וּמֻבְרָקִים.

גֶּבֶר נֶחְמָד בְּחֻלְצָה כְּחֻלָּה מָהַר לְעֶזְרָתוֹ בְּחִיּוּךְ.
"הַכֹּל בְּסֵדֶר, יֶלֶד יָקָר?" שָׁאַל בְּקוֹל רָגִיעַ וְעָדִין.
אִיתָמָר הִרְגִּישׁ קְצָת בּוֹשָׁה, וְכָעַס עַל עַצְמוֹ הַקְּטַן.
הוּא הֵבִין שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ בְּיוֹתֵר זַהִירוּת וּבְאֹפֶן חָכָם.

כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה, סִפֵּר לְהוֹרָיו אֶת כָּל הַמַּהֲרַת הַלִּבּוֹ שֶׁלּוֹ.
"לִהְיוֹת מָהִיר זֶה נֶחְמָד, בְּנִי," אָמְרָה אִמָּא בְּחִיּוּךְ וּבְרַכּוּת.
"אֲבָל לִהְיוֹת זָהִיר וְחָכָם זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר חָשׁוּב לְבַטָּחוֹן שֶׁלְּךָ."
אִיתָמָר הִבִּיט בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלּוֹ בְּעֵינַיִם קְטַנּוֹת וְהוּא נֶאֱנַח.
הוּא הִבְטִיחַ לְהִתְקַשֵּׁב וְלִלְמֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל הַדְּחָקָה שֶׁל הַמָּהִירוּת.

מֵאוֹתוֹ יוֹם, אִיתָמָר לָמַד לְרַכֵּב בְּיֶתֶר זַהִירוּת וְהַקְשָׁבָה לַסְּבִיבָה.
הוּא נֶהֱנָה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּפָה, מֵהַצְּפִירָה, וּמִצִּבְעֵי הַפְּרָחִים הַשּׁוֹנִים.
הוּא גִּלָּה שֶׁלִּהְיוֹת חָכָם וּבָטוּחַ זֶה הַהַרְפַּתְקָה הֲכִי טוֹבָה וּמְהַנָּה.
כִּי אָז אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מִכָּל רֶגַע בְּלִי דְּאָגָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְלֹא הַפְסָקָה.